החינוך העברי הגבוה בתקופת היישוב ניתן בשני מוסדות , האוניברסיטה העברית בירושלים והטכניון בחיפה . המסגרות להכשרת מורים , שהן על תיכוניות מעצם מהותן , נבנו תחילה כמקבילות לבית הספר התיכון ונקבעו כחלק אינטגרלי של מערכת החינוך שבאחריות ההסתדרות הציונית וכנסת ישראל ובפיקוח מוסדותיהן המנהליים והפדגוגיים . 'בצלאל , ' הוקם כבית ספר לאמנויות בלי כיוון אקדמי . כיוון זה פותח במרוצת השנים . היוזמה להקמת הטכניון בחיפה באה מחברת 'עזרה' בראשית העשור השני למאה . המאבק סביב הקמתו הסיט את שימת לב הציבור מן השאיפה להקמת מכון ללימודים גבוהים למאבק על מקומה של השפה העברית בתהליך התחייה הלאומית ובבנייתה של מערכת חינוך לאומית שלמה . רעיון הקמתה של אוניברסיטה עברית נבע משיקולים לאומיים , מתוך שאיפה שהאוניברסיטה תמלא את תפקידה בתחיית הרוח הלאומית . היוזמה לכך באה כולה מקרב חוגים שנטלו חלק בקביעת דמותה של הלאומיות היהודית המתחדשת . על תולדות האוניברסיטה והטכניון נכתב יותר מאשר על מסגרות החינוך האחרות , ואולם עיון מחודש , ולו כללי ביותר , נועד להבהיר את הקביעה שבתקופת היישוב התגבשה מערכת החינוך הלאומי על כל דפוס...
אל הספר