מערכת החינוך הקיבוצית פיתחה לעצמה גישות ייחודיות בכל הגילאים . בגיל הרך היו אלה הפעוטונים שבהשגחת המטפלות הקיבוציות , שבהם 'רביעיות' עד 'שישיות' פעוטים , לשיטתה של כל תנועה . בגילאי התיכון נעסוק בהמשך , ואילו כאן נתמקד בבית הספר היסודי אף שלגבי אורח החיים הכולי של הקיבוץ קשה לנתק את הדיון על פי גיל . ב'גן המעורב , ' לדוגמא , היו בחלק מהתנועות ילדים משלוש קבוצות גיל שונות בין שלוש לשש , ולעתים היה הוא משולב ב'כיתה א' גנית' ( כיתת מעבר בין הגן לבית הספר היסודי . ( בהיות לינת הילדים משותפת כמעט בכל התנועה הקיבוצית דאז , נתפס בית הילדים בגיל בית הספר היסודי כ'בית כולל , ' שבו גם כיתת לימוד , חדר אוכל ומועדון חברתי לקבוצת הגיל המסוימת . הבית הכולל שימש למפגשם האינטנסיבי של כל גורמי החינוך : המטפלות והמורים , המדריכים החברתיים — וגם ההורים , שלחדריהם הגיעו הילדים מדי יום רק בשעות אחר הצהריים . הילדים עבדו במשק הלימודי של הקיבוץ , אך גם בקיבוץ עצמו , וכן סיפקו לעצמם את השירותים השונים שנזקקו להם על ידי תורנות עצמית שבה נטלו חלק גם המורים והמטפלות . 'חברת הילדים' המקומית , שכונתה בשמות שונים ב...
אל הספר