אריסטו אינו מגדיר את המושג מימסיס כדרכו במושגים אחרים , אלא מם תפק במניית האמנויות המימטיות' בין אלד , העושות בצבעים ( ציור ' ( בצו רות ( פיסול , ( בקולות ( מוסיקה , ( בתנועות ( מחול , ( ובין אלה המצרפות מלים במשקל או שלא במשקל' שהיא חכמת הפיוט במשמעותה המצומצמת . אשר לזו הריהו מונה בה את האפופיה , הטרגדיה , הקומדיה , הדיתיראמבום , האלגיה , חמימים" השיחות הםוקראטיות . ומה הצד המשותף לכל האמנויות הללו 1 מה מהותן ? במה זו נבדלת מזו ובמה נשתנה כללן מאמנויות אחרות ? בלשון אחרת : מה הסוג הסמוך ביותר ( genus proximum ) לכללן , ומה ההבדל המייחד ( differentia specifica ) את כללן ? הבה נשתדל לשער בנפשנו את ההגדרה של מימסים , כפי שהיתה מנוסחת על ידי אריסטו עצמו , אילו היה מניח אחריו הגדרה כזאת . אין זה מן הדברים הקלים , אולם כדאי הוא שננסה לבנות דוגמה של הגדרה כזאת על פי דרך הגותו של הרב עצמו . אריסטו מבחין בשלושה סוגי פעילות רוחנית של האדם : יכל פעילות' — הוא אומר — 'היא או מעשית ( פראקטית ) או יוצרת או עיונית ( תיאורטית . ' ( הפעילות העיונית כוללת ? ( א ) חקר בעיות עיוניות ( מאתימאטיקה , פיס...
אל הספר