הדגם הרפורמיסטי המערבי הקלאסי לזהות יהודית , זה שגרס אמנציפציה ואינטגרציה בחברת הרוב ותיחום הזהות היהודית המיוחדת בהבדל שבאמונה הדתית בלבד - משך כאמור רק מיעוט מקרב העילית היהודית במרוקו בתקופה שקדמה לקיץ . 1954 לאור המידע שהצגנו אין לתמוה על כך . הנטיות המגוונות של אנשי העילית היהודית נשענו אמנם על דגמים של זהות שהציבו תולדות המיעוטים היהודיים בתפוצות אחרות , ועל כן גם דגם זה היה מוכר להם . ואולם התנאים המקומיים ומעמדה של העילית היהודית המקומית בהיערכות היהודית הבין תפוצתית לא עודדו את הבחירה בו . אדרבה , גורמים אלה משכו לכיוונים אחרים , מהם המיוחדים למציאות הקולוניאלית בגרסתה המרוקנית . עם זאת , היו צמתים ורגעי משבר בתולדות מרוקו ויהודיה תחת שלטון הצרפתים שבהם נרמזה האפשרות להתקרבות מוסלמית יהודית חדשה , על בסיס לאומי משותף . באופן פרדוקסלי סייעה לכך בין היתר המגמה הנאו פרטיקולריסטית ששלטה בתודעת הזהות של העילית היהודית באותה תקופה . חוסר היכולת של המתמערבים לאמץ את הדגם היהודי המערבי הקלאסי במלואו ולדבוק בזהותם הלאומית של שליטי הארץ הצרפתים - דווקא היא שימרה יסודות תרבות וזהות שנית...
אל הספר