משנודעה שואת יהודי אירופה ליהודי מרוקו השתנתה תפישתם את עצמם ואת סביבתם . ' גם יהודים במקומות אחרים החלו להתבונן ביהודי מרוקו באופן שונה ולקשור עמם קשרים חדשים . יכולתנו לצטט עדויות על התקריות האנטי יהודיות בקזבלנקה אחרי הפלישה האמריקנית היא עצמה פרי השינויים האלה שחלו בתקופת המלחמה . חלק מן העדויות נשמר בארכיונים בירושלים , עיר שאליה שוגרו כדי לעורר את התנועה הציונית למצב היהודים במרוקו . היקפן הוא חסר תקדים במסורת השתדלנות של היהודים המקומיים , וגם מענן אינו שגרתי . קריאות לעזרה שכתבו יהודים מקומיים לפני כן לא היו ארוכות והן שוגרו לאישים ולארגונים יהודיים בבירות המעצמות הקולוניאליות , בעיקר צרפת ואנגליה . אך מה יכלו לעשות מנהיגים יהודים מקומיים בעיצומה של מלחמת העולם , שעה שיהודי צרפת היו נתונים לרדיפות קשות ובריטניה היתה שרויה בעיצומה של מלחמה על חייה ? בתקופה זו החלו לבלוט לדידם שני מרכזים יהודיים חדשים כמקור פוטנציאלי לסיוע : המרכז האחד היה היישוב היהודי בארץ ישראל , והאחר - יהדות ארצות הברית . היישוב היהודי בארץ ישראל היה שרוי מחוץ לטווח פעולות האיבה ונראה משגשג בתקופה קשה זו . ...
אל הספר