תהליכי התפתחות ונסיגה ביישוב הכפרי בשומרון וביהודה בתקופה העות'מאנית

דוד גרוסמן היישוב הכפרי ביהודה ושומרון הוא , ללא ספק , בין העתיקים בעולם . אך יישוב זה לא צמח באופן רצוף ואחיד , אלא סבל מעליות ומורדות חוזרות ונשנות . מסקירת יישובו הכפרי של שומרון במאה הי ט" נראה , כי היתה בו יציבות יישובית ניכרת וכי יציבות זו לא נפגעה קשות מתנאי הביטחון הלקויים ומהמלחמות הפנימיות והמרידות שפשטו בכל חלקיו . העובדה , שאתרים רבים המיושבים כיום מזוהים עם אתרים שהיו מיושבים בימי קדם , עשויה להצביע גם היא על רציפות גבוהה , יחסית , של הישוב הכפרי . אך , מאידך גיסא , מעידות החורבות הרבות המצויות בשטח ההר , גם על נסיגה ועל הרם יישובי ניכר שהתרחש בעיקר לאחר הכיבוש המוסלמי . מטרתו של מאמר זה היא להציג ולהסביר את השינויים שחלו במערכת היישובית הכפרית בשומרון וביהודה משלהי המאה ה טז ועד ראשית המאה הנוכחית , ולזהות הן את חלקיו היציבים של איזור זה והן את חלקיו הבלתי יציבים מן הבחינה היישובית . בגלל מיעוט המקורות העוסקים בתקופה ארוכה זו , קשה עדיין להציע הסבר חד משמעי למפות המוצגות כאן , אך ניתן לבחון מספר אלטרנטיבות להסבר . במאמר זה מוצעת גישה גיאוגרפית , שעיקרה הוא ניתוח המערכת הי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד