הדמויות שהומרוס מעלה על הבימה אינן בני תמותה רגילים : הם גיבורים . ברם חשוב להגדיר את מובנה המדויק של מלה זו , שכן בשפה היוונית היא מציינת בדרך כלל בני אדם שנעשו אלים ולאחר מותם היו נושא לפולחן . אך מובנה של מלה זו אצל הומרוס - ובזכות הומרוס ככל הספרות שלאחריו - היא שונה . היא מציינת בני אדם מושלמים ' , הטובים ביותר , ' הנעלים מכולם , ואף על פי כן הם נשארים בני תמותה פשוטים , אפילו אם הם בניהם של אלים או של אלות . יתירה מזו , אין בהם שום תו מאפיין המעמידם מחוץ לגורל אנוש . שלא כגיבוריהם של אפוסים בארצות אחרות , אין הם בוגרים בהגיעם לגיל שבע , ואין בכוחם להרוג לבדם מאות מאויביהם . בניגוד למה שמוצאים בפואמות אחרות של ' המחזור , ' הם לא ניחנו בכוח הראייה של לינקאוס ולא באי הפגיעות , גם אם אינה מושלמת , שמייחסים לאכילס . משהערנו הערה מסייגת זו - והיא חשובה כשלעצמה - הרי שמעלותיהם של גיבורי הומרום מרקיעות שחקים , עד לגבול שאליו יכול לשאוף בךתמותה . בדרך כלל הם גבוהי קומה , יפים וחזקים . כל אימת שהם מעורבים בפעולה כלשהי , באה הערה זו או אחרת ומזכירה לנו עובדה זאת . אלה הם 'הקטור הגדול המנופף...
אל הספר