גם כאשר אמנותו של הומרוס אינה תורמת באורח כה ישיר לטרנס פוזיציה סמלית זו , יש בה כדי להסביר את הקסם היוצא מן הכלל ששני האפוסים מהלכים עלינו . ואכן זו היא אמנות מיוחדת במינה , כולה אומרת פשטות אך גם גמישות , והאמצעים המוגבלים שהיא נזקקת להם מבטאים , בצד העוצמה הגלומה בה , את מורכבותה ואת משמעותה של ההרפתקה האנושית . דבר זה נכון לגבי מבנה הסיפור ודרך הצגתו , כשם שהוא נכון לגבי הדרכים שהעלילה מסופרת באמצעותו . ואכן , המקוריות שבמרקם הסיפור מתבטאת בכר שהוא שומר רק על היסודות המוחשיים , הישירים , המשתלבים בפואמה ללא ניתוחים וללא פירושים מיותרים . אין ספק שדבר זה נובע מהעובדה שניתוח עולם הרגשות הפנימי עדיין לא היה מקובל . אפשר לומר , שהואיל והמשורר לא היה מעוניין בניתוח זה , על כן גם לא הצטייר באמצעים הדרושים לכך , או להיפר , מאחר שלא היו בידו האמצעים לא גילה עניין בדבר . ואולם העובדה היא כי דווקא אותו היעדר עניין מפיח , באורח מוזר , רוח חיים ביצירותיו . הדמויות פועלות , או מדברות ; או ליתר דיוק , הן מדברות ופועלות . הן מדברות אלינו ולמעננו בסגנון ישיר - ועוברה זו מקנה , לפעמים , לשירה החומ...
אל הספר