יב. במעשה הזה יסופר איך שרקד הסבא קדישא בימי גלותו בתוך עור דוב בהיכל של אדונים ועל ידי זה הציל ליהודי ממוות לחיים

דרכו של הסבא קדישא בעיר שפולה היה לעשות לפעמים ריקודין נפלאים בעיקוף סביב סביב בהתלהבות נפלאה בליל שבת קודש אחר קבלת שבת . העולם היו מזמרין והוא היה מרקד בהמחאת כף במהירות נפלאה וכל מי שראה זאת היה מעיד שאץ זה כוח אנושי , פעם אחת היה אצלו בשבת קודש הרב הקדוש והנורא הנקרא ר' אברהם המלאך זצוקלה"ה , בנו של הרב הקדוש המגיד הגדול ממזריטש . וכאשר התחיל הסבא קדישא לרקד בקבלת שבת , היה מסתכל עליו היטב המלאך הקדוש על כל פסיעה וריקוד איך שהציג את רגלו על הקרקע . ואחר התפילה ניגש המלאך אל הסבא קדישא ואמר : אתם מרקדים היטב . ואמת הדבר שלא ידעתי איך מרקדין לפני הכלה שבת מלכתא עד עתה , שראיתי בכל הצגת הרגל על הקרקע ובכל המחאת הכף יש ייחוד אחר . והשיב לו הסבא קדישא כוח זה יש לי מברכת הבעש"ט שבירך אותי כי בכל מקום אשר אציג כף רגלי על הארץ , תתחבר היטב הרגל שלי עם הארץ . ויאמר לו המלאך : אבל הלא אתם מרקדים גם כן בפשטות כפי תנועת הניגון , כאותן המלומדים היטב בזה , ומאין לכם זאת ? ויענהו הסבא קדישא בשחוק : איך לרקד נאה , לימד אותי היטב אליהו הנביא . ואספר לכם המעשה : זכר צדיק וקדוש לחיי העולם הבא . הנה כ...  אל הספר
מוסד ביאליק