בשנת ה'שמ ז" קרה מקרה מעציב בעיר פראג , בבית הכנסת הגדול אשר התפלל בו המהר"ל . ביום הכיפורים אחרי הקריאה בספר תורה לתפילת מנחה , נתכבד איש אחד במצוות הגבהה ונפל מידו ספר התורה לארץ . למהר"ל היתה חלישת דעת גדולה ממקרה הזה ונפל בעצבות , ראשית ציווה המהר"ל להכריז שכל האנשים אשר ראו בנפילת ספר התורה יתענו ביום שלפני ערב חג הסוכות . אמנם הבין המהר"ל שהוא איננו יוצא עוד בזה התענית , כי לא בצומות יבחר צור ישראל כי אם לבער את הרע אשר לרגליו נתגלגל הדבר הזה . כי מקרה כזה בוודאי לא על חינם בא . ויחקור המהר"ל וידרוש סיבת המקרה ולא נודעה אליו , ויפלו פניו . ביום התענית עשה המהר"ל שאלת חלום ויבקש שיודיעו אליו מן השמים סיבת המקרה . אמנם לא נענה בתשובה ברורה , כי אם ברמיזה , כחידה סתומה אשר לא הבין המהר"ל פתרונה . וזאת היתה התשובה הבאה אליו : 'לא תשא על לב פכש קמה . ' ולא ידע המהר"ל לשית עצות בנפשו איך להבין הרמז . ויאמר המהר"ל להשתמש גם בעניין הזה עם יוסל'ה גולם , ונפל על עצה הזאת . הוא כתב את חמש עשרה האותיות מן התשובה על ט"ו פתקאות , כל אות ואות על פתקה אחת ויערב את הפתקאות . אחר כך קרא אליו את יו...
אל הספר