אשת מהר"ל הרבנית מרת פרל'ה עליה השלום לא יכלה להתאפק יום אחד לפני ערב פסח לבלתי תשתמש עם יוסל'ה גולם לעזור במלאכת ההכנה על חג הפסח . היא רמזה אליו , בלי ידיעת מהר"ל שילך להביא מים ולמלאות את שתי החביות הגדולות אשר עמדו בחדר מיוחד , שכבר היה מנוקה ומוכן לחג הפסח , וכל איש לא נכנס שמה קודם החג . יוסל'ה חטף בזריזות את המוט עם שני הדליים , וירץ אל הבאר להביא מים . כאשר נשא המים לא היה איש מביט אחריו מה מעשהו . בקיצור , שזה יוסל'ה גולם לא ידע גבול עד כמה הוא צריך לשאת מים , וכל זמן שלא אמר לו איזה אדם שיעמוד מלהביא , הוא נשא המים פעם אחר פעם וישפוך את המים בחביות , אף שהחביות כבר היו מלאות , ויכסו המים את קרקע הבית עד גובה המפתן , ואז החלו המים להישפך משם אל שאר החדרים . ויהי כאשר ראו אנשי הבית פתאום כי מים נשפכים על קרקעות החדרים נבהלו ונשתוממו , ויחלו לצעוק כקול מים , מים י וגם המהר"ל נבהל לקול צעקות אנשי הבית . ויחפשו ויבדקו מאין באו המים , עד כי פתחו את החדר שבו עמדו שתי החביות . אז ראו כי יוסל'ה גולם הוא המשפיע את המים , ונעשה צחוק גדול בבית . וגם המהר"ל התחיל לצחוק , ואמר אל הרבנית : ...
אל הספר