אמצעי אחר המשמש בידי רוזנברג להרחבת גבולות הסיפור העממי , הוא המימד המיתי שהוא מעניק לסיפוריו . ברבים מהם נוטה המספר ליחס לגיבורים או למציאות המתוארת עומק מיתי או מאגי הרומז אל מציאות מיסתורית , המגלה פנים אחרות של המציאות הנגלית . מתחת לרחובות פראג רוחשים חיים מסתוריים המאיימים על המציאות ; הסבא משפולה חושף בתוך אירועי היום יום חוקיות נסתרת המצביעה על קיומה של מציאות אחרת , המאיימת או המנמקת את מציאותם היום יומית של גיבורי הסיפורים . המלך שלמה ( שהוא דמות מיתית בפני עצמה , ( מזמן אליו את הנשר והארי המיתולוגיים כדי שאלה יעבירו אותו מתחום לתחום , מן העולם המציאותי אל זה המיתי , שם הוא נפגש עם יישויות מיתולוגיות כמו עזא ועזאל ' ) שלמה המלך , ' סיפורים ג , ז 'נפלאות הזוהר , ' עמ' 122 ואילך , עמ' . ( 133-126 בראשית העימות בין המהר"ל לכומר תדיאוש , מסביר המספר שהמהר"ל הוא ניצוץ דוד המלך ותדיאוש הוא גלגול ' ישבי בנוב' ( שרדף אחר דוד וכמעט הרגו כנקמה על הריגת גלית ' - ' . ( כך מעתיק רוזנברג את הסיפור הלוקאלי על מאבק בין כומר לרב יהודי שהתרחש כביכול במאה ה , 16 אל המימד העל זמני , המיתולוגי ...
אל הספר