ה. הרחבת גבולות הסיפור העממי

עד כאן תיארנו את השימוש שעשה רוזנברג בדפוסים של סיפורת עממית ופופולרית ' ואת האפקט האסתיטי שביקש להשיג בכך . עד עתה אין הבדל עקרוני בין רוזנברג למספר העממי שבעל פה " . עם זאת אמנותו הייחודית של רוזנברג 12 דמיון מה לסיפור זה ניתן למצוא כסיפורי ארתור קונךדויל ; The Adventure of the Blue Carbucle ' , and 'The Adventure of the . Mazarin Stone " ' על ההבחנה בין צמד מונחים זה ראה : ע' יסיף ( הערה 10 לעיל , ( וכן השווה הדיון להלן . ' 0 פוקס מעיד שהוא שמע את רוזנברג מספר בעל פה כלודז' בין השנים . 1912-1910 והשווה פוקס ( הערה 2 לעיל . ( איננה בהיותו מספר עממי מן השורה , אלא בשימוש המזהיר שהוא עושה בטכניקות הסיפור העממי כקרש קפיצה לסיפוריו המקוריים . את כלל עבודתו של רוזנברג ניתן להגדיר כהרחבת או פריצת הגבולות של הסיפור העממי , הן לרוחב ( בהיקף היריעה האפית של הסיפור ובנושאיי ) והן לעומק ( בשימוש בטכניקות סיפוריות מורכבות ויצירת אפקטים ריגושיים רבי פנים . ( תכונה הבולטת לעין מיד עם העיון הראשון בסיפוריו של רוזנברג בשני ספריו העיקריים — 'נפלאות מהר"ל' ו'תפארת מהרא"ל' ובסיפורים המקוריים שהוא שילב...  אל הספר