במחקר הספרות ובכלל זה חקר הספרות העממית . ידועים המושגים 'סופר' ו'מספר עממי , ' אך אין אנו מכירים כמעט את הצירוף 'סופר עממי . ' כאשר מבקשים להבחין בין הספרות היפה לספרות העממית , נאחזים בדרך כלל בהבדל שבמדיום ההעברה ובאופיו של היוצר או קהל היעד אליו מופנית היצירה . ההנחה המקובלת היא שהספרות היפה היא כתובה , וממילא חלים עליה כללי המדיום הכתוב ; הסופר מעלה את יצירתו על הכתב למען קהל האמון על קריאה ואשר עיתותיו בידיו לשוב ולקרוא שנית קטעים מורכבים מבחינה אידיאית או תיאורית , שלא עמד עליהם בקריאה ראשונה . לקטיגוריה אחרת שייכות הנורמות האסתיטיות המקובלות על הסופר , כמו מקוריות , מורכבות , מסרים אידיאיים , חברתיים או פסיכולוגיים וכיוצא באלה . המספר העממי יוצר בתוך מדיום אחר בתכלית ומתוך ציפיות שונות לחלוטין : הוא עומד בפני קהלו פנים אל פנים , וזוכה לתגובה מיידית על סיפורו . כיוון שהוא יוצר או מעביר את מסורותיו על פה , הוא פועל אף מתוך מודעות ברורה לכך שליצירתו יש קיום ברגע זה של ההיגוד , ומה שלא ייקלט על ידי הקהל עתה אין לו קיום אף לאחר מכן . בשונה מן הסופר , המספר העממי יוצר מתוך רגישות רבה...
אל הספר