בין הפליטים לבין היישוב בארץ נתקיימו עד אפריל 1942 קשרי דואר בלבד . אנשי צבא אנדרס היו היחידים שניתן להם לחצות את הגבול הסובייטי-איראני . המגע החי הראשון בין החלוצים הפליטים לבין הארץ נוצר רק אחרי הפינוי הראשון של צבא אנדרס ( מארס-אפריל — ( 1942 באמצעות החיילים היהודים שהיו בו ושמיספרם הגיע למאות אחדות ואיתם גם כמה עסקני ציבור שהצליחו לצאת עם הצבא . ביניהם בלטו מאלווינה טרטקובר , ד"ר שווייג ( שתקאי ) ועו"ד רודניצקי . בקרב החיילים היה כמניין חברים מתנועות הנוער החלוציות והם הם שהביאו את srrnn האותנטי הראשון ממראה עיניהם ומנסיונם האישי על ברית המועצות ועל המחנה החלוצי . הפליטים האזרחים שהגיעו לטהראן שוכנו במחנה עזוב לא הרחק מהעיר . הרב 2 הצבאי ברומברג שנשלח מארץ ישראל עזר להם בסידורים שונים ובהוצאת העסקנים מהמחנה לעיר הבירה . למעשה הסתדרו גם פליטים רבים אחרים בעיר . יהודים מקומיים , ביניהם ד"ר לוי מורב , גברת קוטלר , ד"ר פסטאור ואחרים הקימו 3 ,, ועד מקומי לעזרה לפליטים היהודים . " בעזרתו נשכר מישרד והחלה פעולת סעד ממוסדת . מלבד זאת ביקש המישרד לשכנע את הפליטים שיעלו לארץ ואט אט הוא נהפך...
אל הספר