לחלק השני

. 1 על תמותת שחלו בתחומי הדת והרוח ביהדות גרמניה כבר במחצית הראשונה של המאה ה , 18 ועל נורמות חדשות של התנהגות שפרחו בחברה היהודית שם , כבר עמד בהרחבה שוחט . ( 1960 ) . 2 דותן : 1976 ) קכא ) מתאר את עמדן כ"בן תקופת המעבר , שישן וחדש משמשים אצלו בעירבוביה . בנסיונו לפלס לו דרך הוא נתקל בקשיים שהחמורים שבהם נבעו לא מאדיקות אלא מחשש שמא יכשיר על ידי כך התקרבות נוספת אל הגויים יותר מכפי הקיימת בזמנו . " . 3 ראה עבודתו של פלאי ( 1972 ) על מנדלסוון בעיני המשכילים וגם ספריהם של ברנפלד ( 1898 , 1897 ) ושל . ( 1973 ) Aitmann ביקורתו החריפה של סמולנסקין את מנרלסזון ואת השכלת ברלין , "עת לטעת , '' מציינת את השינוי בהערכת האיש . על כך ראה גם שוהם . ( 1981 ) . 4 ראה למשל את דמותו של אהרון שלמה גומפרץ , שהיה היהודי הראשון שקיבל תואר ד"ר לרפואה לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה של העיר פרנקפורט על נהר אודר . ועשה קריירה גדולה ברחוב היהודי והלא יהודי . בעניין וה ראה גם . ( 45-44 : 1984 ) Bamer בהקשר זה יש לזכור גם את משה מנרלסזון , שהיה בךבית ביהדות ובמקורותיה כמו בתרבות הלא יהודית של סביבתו ובמקורות...  אל הספר