האוטוביוגראפית כסוגה ספתתית לא הופיעה במערכת התרבותית ספרותית העברית אלא במחצית השנייה של המאה ה . 18 היא לא היתה צורת ההבעה המקובלת על חכמי ישראל . הללו חקרו בסודות הבריאה ובמהויות דת ישראל וכתבו ספרי חוכמה והלכה , וספרים אלה הם שציינו את זהותם וקבעו את מעמדם בקרב הקהילות היהודיות . רב וחכם נודע בשם ספר p הספרים שכתב , אשר זכה למוניטין עתר מן השאר . הספר me האיש וזהותו . מגילת ספר , האוטוביוגראפית של יעקב עמרן , היתה אחת הראשונות בספרות היהודית , אך לא היא פירסמה את שמו בקהילות ישראל ולא בזכותה נודע . עמרן היה סופר פורה : בימי חייו פירסם 34 ספרים בענייני הלכה ודת , 40 ספרים אחרים שלו ראו אור לאחר מותו , ועד העם יש כתבי יד שלו הממתינים לגואלם . ואולם כל אלה לא הספיקו לו לקבוע את מעמת וזהותו ; הוא נזקק גם לאוטוביוגראפיה , שבה ניסח מחדש את ההיסטוריה הפרטית שלו . בה ביקש , כנראה , לתקן את דמות דיוקנו בעיני עצמו ובעיני קהילתו , או לפחות לציירה מחדש . במתח שנוצר בין כתביו בתחום ההלכה לבין האוטוביוגראפית שלו נמצא את מעמד הביניים של האיש , אשר עמד על הסף ואותו לא עבר . אלן מינץ ( 9 : 1989 Mi...
אל הספר