בחייהם , כמו במותם , לא ידעו ראשוני המשכילים מנוחה . חייהם עמדו בסימן של מסעות ונדודים , אשר שאמיסו , ביצירה שהקדיש לאבא גלוסק , שיווה לה מהאיכויות של מסע אבירים אחר האמת ( ראה להלן . ( מרחב הנדודים שלהם הוא המרחב הגיאוגראפי של החיים היהודיים במזרח אירופה ובמרכזה במחצית השנייה של המאה ה , 18 מרחב שטווחו משתרע מפולין וליטא במזרח ומגיע ער הולנד במערב . הם יצאו לדרכי הנדודים משום שבמזרח אירופה לא יכלו לפעול כמשכילים ומתוך רצון לפרוץ את מסגרותיו של עולם זה , ולו רק מבחינה תרבותית . גם יעקב עמק - הדמות העומדת על הסף - הירבה לנדוד בשליש הראשון של חייו . ואולם נדודיו שונים במהותם מנתריהם של ראשוני המשכילים אשר עברו את הסף . עמדן נדר במרחב החיים היהודי כבתוך ביתו . הוא נסע בדרך כלל בעקבות אביו , בין קהילות יהודיות שונות שבהן נודע שם אביו לתהילה וגם שמו שלו כבר היה מוכר וידוע . לבסוף התיישב בהמבורג ( אלטונד , ( , רכש לו בית משלו וקיבל רשיק להקים בית רפוס , שסיפק לו את פרנסתו . מה שלא ביקש עמק בנדודיו , הוא מצא אותו תמיר ברחוב היהודי , בלשונם של היהודים , בתרבותם ובדתם . שונים היו נדודיהם של ...
אל הספר