1 בקריאה ראשונה דומה הסיפור "מחולות המות או הנאהבים והנעימים" כסיפור אגדה , שהמוטיב העלילתי שביסודו הוא המוטיב הנודע בשם "מחול המות" 2 , ( danse macabre ) שחוקיותו היא כי האהבה עזה אף מן המות . הנאהבים , שהופרדו בכורח נסיבות אכזריות , נפגשים לאחר מותם וזוכים להתאחד במחול המות למרות חדלון הקיום הגשמי . מוטיב זה סניף הוא למוטיב רחב יותר , שבו התאחדות האוהבים יכולה להתרחש באפנים שונים , כגון התלכדות השיחים 3 הצומחים על קבריהם . עיון שני חושף עוד מוטיב עלילתי , מובלע יותר , והוא מוטיב יהודי מובהק של קידוש השם : לאחר רצח החתן וחטיפת הכלה בידי הפריץ הגוי , הכלה , המסרבת לעזוב את אמונת אבותיה , מתה ביגונה . התאחדות החתן והכלה במחול המות היא איפוא תגמול הנמנה משילובם של שני סוגי החוקיות כאחת : פיצוי המוכרח לבוא לשם השלמת האהבה הגדולה התובעת מימושה , והוא מוטיב רומאנטי גוטי של התלכדות נשמות הנאהבים , ושכר למקדשי השם לאחר מותם , והוא מוטיב יהודי 4 מובהק המצוי באגדות חז"ל ובספרי אחרונים . אמנם אין כאן קידוש השם בחינת העדפת המות על השמד , אך יש כאן קידוש השם במובן שהיה רווח בימי הכינים כשנתרבו הפ...
אל הספר