גלויה וידועה דעתם של גדולי הרבנים , כי היתרון לתלמודא דבבלאי על תלמודא דבני מערבא , יען הבבלי הוא בתרא לגבי הירושלמי , הלא דבריהם וטעמיהם מובאים באחרונה בספרי פחד יצחק ויד מלאכי , » ומעליהם ידרשם החפץ להעמיק בעניין זה , כי אנכי תפשתי דרך קצרה , ואעזר באלוהים ואומר : אמנם כן זה כלל גדול , כי כל הדברים הולכים הלוך ועלה במעלות השליטות כפי השתלמות דור דור ודורשיו , דור דור וחכמיו , דור דור וסופריו , ואף אם לפעמים יטו ויעבטו ויסוגו אחור , אין בכך כלום , סוף סוף יישרו ללכת ולעלות מעלה ולא ישנו את תפקידם , ועל כן בצדק נשפוט שפוט , כי היתרון לדרי בתראי ? . < אולם במה דברים אמורים ? כשאין מעצור לרוח ואין מפריע את הדורשים והחכמים והסופרים מעבודתם , עבודת הקודש , אבל בקום שטן ומונע בעדם לאמר לרוחם : דומי ! ולהשבית את העובדים בקודש מעבודתם , אז בהתבטל התנאי בטל הכלל הזה ממילא , וכשל עוזר ונפל עזור . והוא הוא הדבר בנידון דידן , כי המקרה הזה , מקרה לא טוב , קרה בתלמוד הירושלמי והבבלי . חכמי הישיבות הירושלמיים עבדו עבודתם באמונה וישדדו תלמי התלמוד כיד ה' הטובה עליהם , וגם חכמי הישיבות הבבליים בימים ה...
אל הספר