הוויכוח המתנהל במדינת ישראל בין הדוגלים בהמשך הגשמת הציונות כתנועה לאומית מודרנית לבין הדוגלים במדיניות " פוסט ציונית , " תוך כדי השתלבות בתהליכי ההפרטה והגלובליזציה הפוסט לאומיים של העידן המכונה " פוסט מודרני , " הוא המשך הוויכוח שהתנהל בעם היהודי לאורך כל תולדותיו , מתקופת שיבת ציון בימי עזרא ונחמיה , על הנורמות המיוחדות של קיומו כעם בין העמים . האתגרים משתנים , התנאים מתחלפים , הבעיות מוגדרות בהתאם וכלי החשיבה מתחדשים , אבל זהו בכל זאת אותו הוויכוח בין התנועות ששואפות להמשיך בדרך הגשמת ייעודו המוסרי רוחני של עם ישראל , המעוגן בתנ"ך ובמקורות הקנוניים של תרבותו , לבין אלו שאינם רוצים להמשיך בה , ובמקביל בין בעלי דעות שונות ודרכים שונות להגדרתו ולהגשמתו של הייעוד הזה . הזיכרון המכונן של עם ישראל , המתועד כמיתוס היסטורי בתנ"ך , קבע את הנחות היסוד שהונצחו במחזור הזמנים השנתי של העם היהודי , בשבתותיו , בחגיו ובמועדיו . לפי הזיכרון המכונן , שנחווה בכל דור ודור כאקטואליות מחזורית , התפתח עם ישראל מבית אב ראשון לעם , שהוא ישות קיבוצית מבוססת על רציפות הדורות המנחילים את מורשתו התרבותית הנצבר...
אל הספר