גלגולים דו־ערוציים של צירופי לשון, ממקורות ישראל ומלשונות האומות

רוביק רוזנטל מאמר זה עוסק בתחום צירופי הלשון המהווים יחידה לשונית קבועה . בתחום זה נכללים צירופים פשוטים ונפוצים לצד ניבים מורכבים . צירופי לשון הם בין היתר קודים תרבותיים , ולא תמיד אפשר להצביע על גלגולי המילה הבודדת . כך למשל , איננו יודעים בביטחון אם "שולחן" הגיעה מן האוגריתית או התפתחה מאיזה מקור שמי קדום לשתי השפות . אבל אנחנו יודעים מה מקורו של הצירוף "שולחן ערוך" ( יחזקאל כג , מא , ( מתי זכה להוראת קובץ הלכות מחייב ( במאה השש עשרה ) ואיך הורחב השימוש בו בשפה המודרנית . נוכל ללמוד מכאן על הפרשנות העברית כמתווכת בין הישראלי המודרני לבין המקרא , ולהבין את הביטוי החרדי "שולחן ערוך חמישי , " שמשמעותו ההשקפה העממית בתחומי הלכות ומנהגים . עולם הצירופים הוא אפוא גם עולם של סיפורים . יש בידינו כלים רבים לספר את סיפורו של צירוף וללמוד ממנו על התרבות או התרבויות שבהן התגלגל ועל הפרשנות שהוא מקבל בלשון בת זמננו . סיפורים אלה הם התשתית למאמר שלפנינו . מהו צירוף לשון ? השימוש במונח המסורבל שהצעתי במשפט הראשון מעיד על הקושי בתחום כולו . זהו תחום רחב יריעה , המתייחס לקורפוס רב ממדים במגוון שפות...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד