ז. טקסים ולימינליות

" חוזרים בתשובה" לומדים את הריטואלים ואת הטקסים הדתיים פומביים , וכיצד עליהם לשמור על המצוות . הם דבקים בצורת הריטואל , כפיצוי על אי הבנת התוכן . למשל , בסוכות מברכים פעמיים על הלולב , כדי להראות דבקות ; צועקים חזק בעת קריאת שמו של המן הצורר בפורים ; קמים לתפילה לפני כולם ; טובלים במקווה מעבר לנדרש . הריטואלים ודרך ניצול הפנאי בחיים של " קדושה" הם חלק מעבודת הקודש שהיחידים צריכים ללמוד . בולטת כאן ההגזמה בצורת הריטואל כפיצוי על החשש מפני טעות בתוכן , למשל , רחל בת-אל , " חוזרת בתשובה" שולחת 50 משלוחי מנות בפורים בגלל החשש "שזה לא יספיק . " הריטואלים בקרב " חוזרים בשאלה" אינם מוסדיים , ובמקומם באים טקסי אשרור וטקסי הגדרה אישיים , הם אף ממציאים מסורת חדשה . ליחידים אלה אין ערכת טקסים קבועה שתשמש אותם , והם משתנים אפוא בהתאם למקום ולזמן . אם כן , בשתי הקבוצות טקסים משמשים כלי לשינוי ולעיצוב הזהות : " חוזרים בתשובה" נספגים לתוך טקסי העולם הדתי שאותם הם מבצעים בקפידה רבה . כמו בכל חברה דתית , הטקסים הדתיים מהווים מצבים לימינליים ומצבי קומיוניטס . בחברה כזו אין מצב של פנאי שבו ניתן לעשות דבר...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד