פני היידן היו מועדות עתה לפרנקפורט , אך לפני כן פנה לעיר בון . כל הדרך מלונדון הטרידוהו מחשבות רבות ; הוא רצה מאוד לחיות בשלום עם הנסיך אנטון , אך לא ידע כיצד יגיב הנסיך על כך שנשאר בלונדון עונה נוספת , בניגוד לדרישתו לחזור . מאושר מאוד היה מיחסם של אנשי לונדון אליו . בווינה , מעולם לא זכה להערכה כה רבה מצד נכבדי השלטון . המאזינים בלונדון ידעו להעניק לו את מלוא הכבוד . עתה שאל עצמו האם יניח לו הנסיך לשוב ללונדון לעונה נוספת . הוא גם תהה לשם מה זקוק לו הנסיך לאחר שפיזר את התזמורת , סגר את אסטרהאזה ; הן לא היה לו עניין מיוחד במוזיקה , כאביו לפניו . על שיבה חזרה ללונדון לא אבה לוותר , הוא ביקש לפגוש שוב את סלומון שידע להעריך את כישרונותיו , את הדוקטור בארני , שכיבד אותו מאוד ולא חסך ממנו שבחים על עבודותיו . כשנפרד מן המשוררת אנה הנטר אשת הרופא , לא היססה האישה העדינה לומר לו : " אשמח להיפגש שוב לשיחת רעים " . גם רעייתו של הדוכס מיורק , בתו של פרידריך השני , ידעה להוקיר אותו ולא ראתה פחיתות כבוד לעצמה לשבת לידו במשך שעות בשעת הנגינה . המלחין אסטרונום הירשל , אף הוא העיר את סקרנותו . לפי הי...
אל הספר