קורת גג . בווינה המעטירה בנובמבר 1749 לא חיכה איש לנער המתמרד בן השבע עשרה שסולק מבית הספר ללא פרוטה בכיסו . הדבר היחיד שאימץ את רוחו היה רצונו העז לדבוק במוזיקה למורת רוחם של הוריו ובעיקר של אמו האהובה , האדוקה בדתה . הורי יוזף רצו בכל מאודם להתכבד בכומר במשפחתם . דבר לא יכול לעכב בעדו מלהיכנס לסמינר לכמרים . כל מוסד כזה היה מקבל בברכה את הצעיר ברוך הכישרונות ששהה בבית הספר שליד הקתדרלה על שם סטפאן הקדוש במשך שמונה שנים . האם נתן יוזף היידן את דעתו ולו לרגע קט מה מחכה לו מחוץ לבית הספר ? אילו חשב מעט כי אז לא היה מעיז פנים כנגד רויטר ומאיים עליו שיסתלק מבית הספר . הוא לא היה מוכן כלל לחיים . על אף הקשיים שהיו מנת חלקו עד כה , הוא חי בחממה . אומנם היו אלה חממות של מכות ורעב , אך הוא היה תמיד מוגן . מבית אביו פנה להיינבורג , שהייתה מעין פנימייה ומשם לפנימייה בווינה ליד הקתדרלה . עתה , בצאתו לחופש , לא חיכה לו נסיך או בישוף וגם ממשפחתו לא יכול היה לקוות לעזרה ; אף ידיעותיו התיאורטיות היו מוגבלות . אומלל הסתובב בחוצות וינה ולא ידע את אשר יעשה ואם תימצא לו קורת גג להסתתר בה בלילות הקרים של...
אל הספר