ענייננו כאן במצווות , ולצורך קיומן התחבטו הקראים אם היום הוא יומם או יממה , אך הם ידעו היטב שליום במקרא משמעות של פרק זמן ארוך מיום ומיממה , לעתים מוגדר ולעתים לא מוגדר . יום במשמעות רחבה זו אינו נוגע בדרך כלל למצוות , אך יש גם היקרויות הנוגעות למצוות . בפירושו לבראשית א , ה יפת בן עלי מוסר שלוש משמעויות למילה יום במקרא , והאחרונה מעניינת אותנו כאן : ' מצאנו שהשם " יום" בעברית מורה על שלושה חלקי זמן . שם ליומם בלבד , ושם ליומם ולילה גם יחד והשלישי שם לפרק זמן שאין לו הגדרה ברורה , שכן הוא יכול לחול על יומיים ויותר עד לפרק זמן של שנים . ' יש שהקראים התחבטו אם היום בפסוק מסוים משמעו יממה או שנה , ועל כן הציגו בתרגום עצמו שתי אלטרנטיבות . כך ישועה בן יהודה תרגם ' ימים רבים' ( במדבר כ , טו ) ' ימים רבים' או ' שנים רבות . ' גם עלי בן סלימאן נהג כך . לשיטת יפת בן עלי , חיבוטים אפשריים אך ורק בהיקרות ' ימים , ' אך ' יום' במקרא לעולם אינו מציין פרק זמן ארוך , כמו שהוא מלמדנו בפירוש לכתוב ' לשלושת ימים מעשרותיכם' ( עמוס ד , ד : ( ' אנו לא מצאנו בשפה " יום" שביאורו שנה , רק מצאנו " ימים" שנה כאו...
אל הספר