למדנו לעיל שעיקר המאמצים המוקדשים ללימוד התורה הם למען קיום המצוות כהלכתן . ראב"ע אומר : ' ויש מצוות רבות תלויות בזמנים . ' ואכן , אי אפשר להגזים בחשיבות קיום המצוות במועדן . בהלכות קרבנות נאמר : ' דעבר יומו בטל קרבנו . ' למרות חשיבות ממד הזמן במצוות אין התורה מפרטת כיצד קובעים את המועדים , וראב"ע מביע את תמיהתו על כך : ' והנה משה לא פירש לנו בתורה איך נקבע השנים והחודשים , ואם לא נמצא אביב מה נעשה ? ויש לתמוה מזה תמיה גדולה . איך פירש דיני כל נגעי המצורע שהוא באדם אחד ולא יעמוד בכל זמן , והניח דבר המועדים , שכל ישראל חייבים לשומרם בכל זמן , ויש כרת על אכילת חמץ בפסח ועל אכילת יום הכיפורים . ' את הפתרון למצוקתו מצא ראב"ע בפנייה לתורה שבעל-פה : ' וזה לנו האות שסמך משה על תורה שבעל-פה . ' הקראים היו זקוקים לפתרונות אחרים . כמו חז"ל לפניהם עמדו הקראים על חשיבות הזמן במצוות . יפת בן עלי מונה בספר המצוות שלו שני מרכיבים חשובים שיש להביא בחשבון בעת קיום מצוות הקרבנות : המקום והזמן : ' ולאחר שהזכרנו את הקרבנות ומה שקשור לעניינם וכל מה שנהוג בעבודת הקרבנות , נמשיך בציון קדושת המקום , המחולקת ל...
אל הספר