ישראל ( איסל ) דורון המחאה החברתית של קיץ 2011 היתה מחאה של "צעירים . " הדבר בא לידי ביטוי בהיבטים רבים : מנהיגות המחאה , כמו דפני ליף וסתיו שפיר , היו נשים בשנות העשרים והשלושים לחייהן ; נושאי המחאה העיקריים בראשית דרכה של המחאה היו נושאים שהעסיקו בעיקר אנשים צעירים ( כגון מחירי הדירות או עלות הטיפול בילדים בגיל הרך ;( ולבסוף , הארגונים הראשונים שהצטרפו בצורה מאורגנת למחאה ותמכו בה היו גופים כמו התאחדות הסטודנטים הארצית ותנועת בוגרי הנוער העובד והלומד - ארגונים שבמהותם מייצגים צעירים . האופי הצעיר של המחאה בלט כמובן גם באופן שבו המחאה סוקרה באמצעי התקשורת , אשר הדגישו את גילם ו"צעירותם" של מנהיגי המחאה . לבסוף , אפילו הממד הסביבתי של המחאה - הלינה באוהלים והפעילות האקטיביסטית עד השעות הקטנות של הלילה - הלמה את דמותה הצעירה . אין זה מפתיע אם כך שקולם או מחאתם של "זקנים" כמעט שלא נשמע בתחילת דרכה של המחאה . על אף שהדברים לא בהכרח נאמרו מפורשות , במובן מסוים - כמו בכל מהפכה "ה - זקנים" ייצגו את הישן שיש להחליפו . ברם , עם התארכותה של המחאה וניסיונה להכיל קבוצות מוחלשות נוספות , מהפריפריה...
אל הספר