כוח החשיבה אינו כושרו היחיד של האדם , העומד לו במלחמתו על תיקון תנאי חייו ועל עילוי עצמו , אף כי הוא כושר סגולה , שאולי מבדיל בינו לבין כל שאר בעלי החיים לא רק הבדל שבדרגה , אלא אפילו הבדל שבמהות . על שמו של כושר זה כינו הקדמונים את האדם "בעל חיים חושב , " בלשון ימי הביניים — "חי מדבר . " אפשר שאין החשיבה גם הכוח המשפיע ביותר על מעשי אדם יום יום . כמה תיאוריות על התנהגות אדם בדורותינו באו והוסיפו על הטענות של המארקסיזם האורתודוקסי והאסכולות הדטרמיניםטיות האחרות שבמאה הקודמת , כדי להוכיח את מיעוט כוחו של השכל במעשי אדם . הפסיכואנאליזה , הסוציולוגיה של הדעת והביהייביוריזם מראים בעליל את השפעתם הרבה של האינטרסים האישיים והמעמדיים של הדחפים הלא מודעים ואת עוצמת הרפלקסים המותנים והאוטומאטיים , המקשים עלינו להחליט דבר על פי החשיבה הראציונלית . בגלל זה המעיטו רבים במאה העשרים בערכה של החשיבה הראציו נלית , ולא זו בלבד אלא שעוללו את קרנה ברוב שגיונות בשר ורוח בתנועות ציבור טוטאליטריות ופולחנים מיסטיים פסבדו דתיים . התפשטות האי ראציונליזמים בתנועות אידיאולוגיות סוציו פוליטיות , מכאן , ובשיטות א...
אל הספר