חברי ואני העפלנו אל ראש ההר . בחרנו לנו אבן לשבת עליה , והיינו מביטים בשמים : השמש כבר שקעה במערב , ואילו באופק שמנגד זרח הירח . איפה אשתך ? — שאלתי את חברי . הוא ענה : בבית . הרי אמרתי לך , היא הרה . והבנות ? הוספתי לשאול — הן תצאנה מחר לדרך , לאילת . הן וגם חבריהן , כולם יחד . שתקנו . על מה אתה חושב ? — שאלתי את חברי . על המוות , אמר . האם אתה תמה ? כן , אמרתי . אחר קם , ואני עשיתי כמוהו . התחלתי לרדת , אני וחברי אתי . חזרנו הביתה עייפים . אם היתה לקורא סבלנות לקרוא עד כאן את הקטע הזה , אבקשו שיטריח את עצמו ויקראנו שנית , בשינויים קלים . לא שינויים של סגנון , אלא חילופי מלים בלבד ( שים לב למודגש : ( רעי ואנוכי העפלנו אל ראש ההר . בררנו לנו אבן לישב עליה , והיינו מסתכלים ברקיע : כבר באה החמה , והלבנה זרחה באופק שממול . היכן רעייתך ? — שאלתי את רעי . הוא השיב : בבית . הלא אמרתי לך , מעוברת היא . ובנותיך ? — הוספתי לשאול . הן יצאו מחר לדרך , אילתה . הן ו ר ע י ה ן , כולם כאחד . החרשנו . במה אתה מהרהר ? שאלתי את רעי . במיתה אני מהרהר , הגיד לי . האם אתה משתאה ? הן , אמרתי . אחר עמד , ואנ...
אל הספר