השם חנוך ילון מוכר מן הסתם לכל יודע ספר בישראל המעיין ב'אותיות הקטנות , ' ולו לעת מצוא . הלא המשנה עם פירושו של פרופ' חנוך אלבק נוקדה בידי ילון , וכרכי המשנה הזאת מצויים על המדף כמעט בכל בית משכיל . כבר ראיתי שדרכי קריאה שהמנקד נתן להם מהלכים השפיעו אפילו על סופרים צעירים ; כך , למשל , הצמדת המלית של לתיבה שלאחריה — 'מלאכתו שלבעל הבית , ' 'את w ל י ש ר א ל ' וכיו"ב . אף על פי כן , שמו של חנוך ילון לא הלך לפניו בקהל רחב . הוא לא נמנה עם הממסד האקדמי של ישראל ; מאז פרש מהוראה בבית המדרש למורים ' מזרחי' בירושלים , בשנת תש"ו , היה יושב אוהל — אנוס על פי חולשת גופו וכנראה גם מתוך נטייה אישית ללמוד וליצור ולחדש חידושי תורה בצנעה . * רק עם פטירתו , לפני כשנתיים , חדרה אט אט ההכרה שהאיש היה מגדולי חכמי הלשון העברית בדור האחרון ; וביתר פירוט : הוא הוא החוקר שהעמיד את לשון חז"ל על חזקתה ועל טהרתה , צירף אותה מסיגים שהטילו בה ידי מעתיקים , מדפיסים , מגיהים ואף פרשנים , וחשף את דמותה האותנטית . כמה וכמה ממחקריו כונסו בכרך 'מבוא לניקוד המשנה , ' וזה עתה יצא לאור הספר 'פרקי לשון , ' שהמחבר הספיק לה...
אל הספר