לשון שופעת, גולשת, תוססת

עוד על לשונו של אהרן מגד כל ספריו האחרונים של אהרן מגד מצטיינים בווירטואוזיות לשונית , והרומן הסטירי שלו 'הגמל המעופף ודבשת הזהב — * ' על אחת כמה וכמה . כאן , הלשון היא נשק ממורט בידי הסטירה . יש שחומרי הלשון של מגד — חידושי מלים , שימושי מלים מפתיעים , שיבוצי ניבים המעוררים אסוציאציות למדניות , או להבדיל — תסמיכים של ניבול , חיקויי עגה מקצוענית ( סגנונם היומרני של מבקרים וחוקרי ספרות , המשופע לעזים לעייפה , ( וניסויים בתרגום יצירת מופת צרפתית ' ) גארגאנטואה ופאנטאגריאל' לראבלה ) — נותנים ברומן הזה טעם של יין משומר , תוסס , משכר . כך מציג קלמן קרן , גיבור הסיפור , מספר ומתרגם , את הבעיה של העתקת ראבלה לעברית : אסור שהתרגום יהיה מילולי וידבר בלשון בני אדם של * ספריה לעם , הוצאת עם עובד , תל אכיב תשמ"ב . ימינו , אלא העברית של התרגום 'חייבת להיות עשירה כשפת המקור ! שופעת , קוצפת , גולשת על גדותיה לעתים , משתוללת ומתהוללת לעתים , פרוצה בצחוק בופ 1 ני , ועם זה מלומדת , גדושה בקונוטציות מרבדים עתיקים ועממיים של הלשון . האם יש בעברית טיראדות משורשרות כאלה של פעלים , שמות עצם ושמות תואר , מכל...  אל הספר