' אנחנו דוברים המלים אל האין , ' כותב שלונסקי בשירי 'בראשית אחרת' ( על מלאת , ( עמ' 19 במהדורה החדשה של כל הכתבים . ( אני תולש את החרוז מן המחובר ונוטל רשות להציע לו פירוש אישי , 'דרשני : ' מלים ששלונסקי 'דיבר' אותן בשיריו ובמעשי התרגום שלו , בין מלים קיימות ועומדות , בין מלים מחודשות , חייב אתה לקולטן בכל ממדיהן ואיכויותיהן , בכל שלל הוראותיהן , החל בשורשיהן הקדומים , דרך הסתעפויותיהן הסמנטיות והאסוציאטיביות , עד לנוף המסוים שהמשורר מועיד להן ביצירתו . כל מלה , כל תיבה , היא תיבת תהודה , שהדיה באים ממרחקי זמן ומקום , ורק אם אתה קשוב אל כל ההדים יעלה בידך לבודד את ה'צליל' הייחודי המתבקש בקונטקסט שלפניך . אף יש שתיבה אחת היא בת מצרא לא רק לתיבות אחרות בנות שורשה או בנות משקלה , אלא גם למלים ממערך מילוני דקדוקי שונה , שמכל מקום הן שייכות לאותו שדה סמנטי עצמו . אם אינך נוהג כך בפריטי הטקסט השלונסקאי , אפשר שהמלים יצאו לבטלה ונמצא שתוכן השיר נפסד , או גם גולש ומידרדר 'אל האץ . ' לכאן מצטרפת המסקנה הנוגה , שרוב שירי שלונסקי אינם סובלים תרגום אפילו על דרך הקירוב , האפרוקסימציה ; תוחלת ממושכ...
אל הספר