בתחילת שנת תש"ך עסקתי בתרגום ספר מדע פופולרי על אמצעי הקומוניקציה החדישים . ביקשתי שווה ערך עברי לקומוניקציה והתקשיתי למצוא , עד שהושיעני בעל מקצוע אחד ( בקומוניקציה , ( שהיה גם איש לשון מובהק — הרי זה פשוט מאוד , אמר — קומוניקציה בעברית היא ת ק ש ו ך ה , על משקל תחבורה . הודיתי לו ושיבצתי את תקשורה מאות פעמים בפתשגן התרגום שלי . לא פקפקתי בכשרותו של המונח , מה גם שעוד לפני צאת הספר ממכבש הדפוס נתקלתי בת ק שוך ה בתרגום מעשה ידי אהרון אמיר , שהופיע שנים אחדות קודם לכן . להוותי נתקיימה התק שורה גם בהדפסה שנייה של תרגומי , שהמו"ל הפיק אותה שלא בידיעתי בשנת 1 , 1967 והלוא ב 1967 כבר היתה התקשו ך ת מודעת לכול ומולכת בכיפה בלשוננו . קוראים אחדים אף באו עלי בטרוניה . על כך שאני כביכול 'תנא ופליג' ומעז לחלוק על פסיקה של האקדמיה ללשון העברית . אך אני לא התכוונתי כלל לחלוק : פשוט , לא הכרתי את המונח ב , 1960 אף כי התקשורת באה לעולם והוכנסה לאוצר המלים של הלשון העברית עוד בשנת תשי"ח , שנתיים קודם שעסקתי באותה מלאכת תרגום . אלא שהורתה ולידתה — בצנעה ובצדי דרכים : הוועדה למונחי פסיכולוגיה — היא ...
אל הספר