סגנון ותחביר

קוראה מעירה על כותרת של כתבה בעיתון , 'שיקום בקיבוץ של נוער מנותק' ומוסיפה באירוניה : 'האם קיים קיבוץ של נוער מנותק , כמו שקיימים קיבוצים של השומר הצעיר ושל התנועה הקיבוצית המאוחדת ' ? לעצמו של דבר , ההיגד 'שיקום בקיבוץ של נוער מנותק' הוא בסדר גמור — הוא ללא דופי מצד הדקדוק והתחביר . יש בו התאמה של מין ומספר , לא נאמר בו 'נוער מנותקת' או 'נוער מנותקים , ' אף לא 'שיקומה בקיבוץ של נוער . ' יתר על כן , הסתברות גבוהה היא שהקוראים , רובם ככולם , יבינו את הכוונה , דהיינו שבני נוער הסובלים מניתוק ישוקמו בקיבוץ , ולא יעלה בדעתם דימוי מופלג של קיבוץ ה'שייך לנוער מנותק . אין בעברית כללים נוקשים הקובעים את סדרן של מלים במשפט בהתאם לתפקודיהן התחביריים — כללים שהפרתם מביאה לשינוי המשמעות . בדרך כלל , חזקה על השומע או על הקורא שיתפוס את המשמעות על פי ההקשר ולא יטעה . אם נקרא על 'שובו לבירה של ראש הממשלה' או על 'בחירתו לכנסת של מר שחורי , ' כלום נסיק שאדם מסוים שב לבירה השייכת לראש הממשלה , או נבחר לכנסתו הפרטית של מר שחורי ? כיוצא בזה , יש לשער שהקוראים לא טעו בהבנת ההיגד 'שיקום בקיבוץ של נוער מנות...  אל הספר