ראוי להמליץ על קולא וגמישות בתעתיק ובהגייה של לעזים . אין צורך שהגייתם של שמות לועזיים ברשות העברית תחפוף בתכלית הדיוק את הגייתם בלשון המקור , ובוודאי אין להקפיד על תעתיק שתעבדני . בייחוד אמורים הדברים בשמות מקובלים , שתפוצתם רחבה . באנגלית אומרים : לאנךן , לינקן , וילקון , ניקסן , אדינבורו , אבל אנו נאמר ונכתוב , ללא נקיפת מצפון : לונדון , לינקולן , וילסון , ניקסון , אךינבוךג . האנציקלופדיה העברית נוקטת לפעמים , מתוך איסטניסות משונה , את התעתיק השתעבדני . כך מופיעים שני אנשי רוח אמריקניים , אב ובנו , ששם משפחתם , Holmes בערך : הומז , אוליבר ונךל . כתיב דייקני זה מביך את הקוראים , כלומר : מקשה עליהם למצוא את מבוקשם באנציקלופדיה . אגב : המהולל בבלשים האנגלים הבדיוניים וידידו הרופא נקראים בפי האנגלים והאמריקנים : ש'לוק הומז , דאקט' ואטסן . אין ההגייה הזאת מחייבת אותנו : בפינו ובקולמוסנו הם שרלוק הולמס ודוקטור ווטסון . ברור , שגדול המשוררים והמחזאים האנגלים הוא ויליאם שק ס פיר , גם 'ברשות העברית , ' וראש ממשלת בריטניה במלחמת העולם השנייה הוא ו י נ ס ט ו ן צ ' ר צ ' י ל . לא נאמץ לנו שום ק...
אל הספר