אל נכון , תשעה מתוך עשרה ישראלים אומרים : 'הכחיד , ' 'הכחיש , ' בכ"ף דגושה , שלא כדין . לעומת זאת , כל ישראלי אומר הכביד , הכניס , בכ"ף רפה , כדין . הסטייה מן התקן במקרה של הכחיד והכחיש — מובנת , וכאילו מחויבת המציאות . בין שהחי"ת נהגית כאות לועית ובין שהיא נהגית כאות חיכית , קשה לדובר עברית בן זמננו להקדים לה כ"ף רפה — החיכוך המרובה עלול לעוות את בית הבליעה ... לכן אומרים המקילים : אל נקפיד עם מי ש'מכחיד' ו'מכחיש' בכ"ף דגושה , ולא רק משום שהוא בחינת שוגג ולא מזיד , אלא משום שיש כאן עניין של 'פיקוח נפש , ' או של ביצוע משימת הגייה בלתי אפשרית . הקלה זו אינה נראית לי , בשל שיקול השמירה על שלד ההגייה של הלשון , שדובר בו בערך אותיות ותנועות דלעיל . הייתי מציע הקלה אחרת י לא להקפיד עם מי שמבטא 'ל ה כ יש' או 'להחיש , ' היינו בכ"ף רפה המובלעת בחי"ת . כן 1 נוח לי שה כ ח ד ה תהיה T בפועל 'הכדה ' TT או 'החדה , ' TT - בהבלעת הכ"ף הרפה בחי"ת — אבל לא 'הכחדה' בכ"ף דגושה ; וה כ ח ש ה תהיה 'הכשה' או 'החשה , ' כנ"ל , אבל לא 'הכחשה . '
אל הספר