יש אנשים בישראל , שמקורם בקיבוצים חילוניים או בבורמה התל אביבית — שבבוקר לא עבות אחד הם נמלכים 'לחזור בתשובה . ' ויש לעומתם כאלה שאינם חוזרים אל הדת ממש ואינם מתחילים לחבוש כיפות ולהניח תפילין ולגדל זקנים — ואף על פי כן להוטים הם למצוא 'שורשים . ' כמובן , אין שום פסול בש ו ר ש י ם , שהם מלה עברית ... שורשית . אך צא וראה , שהשימוש ב'שורשים' במובן המסוים של רצון להכיר את העבר , את האבות , תולדותיהם ותרבותם , את אילן היוחסין המשפחתי וכר — הוא בבואה של לעז ( לשוני ותרבותי . ( התפשטות הש ו ר ש י ם החלה לאחר שרבים בישראל קראו את ספרו של ארתור היילי בשם זה , אם במקורו האנגלי ואם בתרגומו העברי , וצפו בסדרת הטלוויזיה שהופקה על פיו . אלמלא הפופולריות היתרה של ה'שורשים , ' היו דוברי עברית בישראל מוסיפים לומר י נלמד את מ ו ר ש ת עמנו , נכיר את מ ק ו ר ו ת י נ ו , נתוודע אל מסורת ישראל . מקורות או שורשים — 'מה זה משנה ? ' זה באמת 'לא משנה , ' אך אפשר שהתמורה המילולית מעידה על אופנתיות סמנטית ועל רדידות תרבותית . מורשת , מקורות — הן מלים מחייבות . 'שורשים , ' כשימושה היום , בהשראת רב מכר , סרט , כלי...
אל הספר