ג. תקופת שגשוגה השנייה של החסידות הקארלינית (תקנ"ב-תקנ"ד, 1794-1792)

לאחר שיצא ר' שלמה את קארלין ועקר ללודמיר ( לפני תקמ ( 1784 — ד" נש ארו חסידיו שבקארלין נאמנים לרבם ולתורתו . חיים של חסידות ודביקות של חברים שנטע כאן ר' אהרן הגדול עמדו גפני החרמות והרדיפות של המתנג דים ( תקל , 1772—ב" תקמ , ( 1781— א" כדרך שעמדה החסידות ברוסיה הלב נה השכנה בפני תוצאות האסיפות של המתנגדים בשקלו י ב ובמוהילוב ( תקמ . ( 1784— ד" אמנם , המתנגדים עיכבו את התרחבות השפעתה של החסידות בליטא וגרמו בלי ספק להאטת קצב מהלכה , אבל לעצרו לא יכלו . מניינם של חסידי קארלין במחצית השנייה של שנות השמונים , ובייחוד במחצית הראשונה של שנות התשעים גדל , ובשנת תקנ ( 1793 ) ג" כבר היה בכוחם לעבור מהתנגדות סבילה לפעילה . אופיינית העובדה , שמלחמת חסידי קארלין נפתחה בעיירות הקטנות , שרוב תושביהן כבר היו חסידים , ומלחמתם זו ערכו כנגד שני יריבים כאחד : כנגד הקהילה המתנגדית של פינסק , ובעיקר כנגד רבה של פינםק , ר' אביגדור , ששימש גם רב הגליל כולו . הרב ר' אביגדור בר' יוסף חיים —במסמכים הרוסיים הוא נקרא חיעלביץ' — שימש קודם לכן רב בעיירה לסלי שבפולין , ועלה על כסא הרבנות בפינסק והגליל , קרוב לוודא...  אל הספר
מוסד ביאליק