בספרותנו המדעית כבר חלפה אותה התקופה , שבה היו כותבים על החסידות בדרך ויכוח : אם יפה ומועילה היא תנועה זו או מזקת להתפתחות היהדות . הללו דרשו את החסידות לגנאי והללו לשבח , וגם בימינו ניסו כמה סופרים להמשיך את הויכוח . עכשו הגענו במקצוע זה לאותה הנקודה , שבה הדוגמ טיסמוס מפנה מקום בשביל ההיסטוריסמוס , ובמקום המתווכחות באה חקירה מדעית של המאורעות והשתלשלותם באופן אובייקטיבי . עכשו יש בידינו היסטוריה כללית של החסידות בתקופת צמיחתה וגדולה , ובכן הגיעה השעה לעסק בחקירות מונוגראפיות במקצוע זה : לכתוב על שיטות שונות בחסידות ויוצריהן או על דינאםטיות של צדיקים , שהשפיעו על המוני העם במדינות שונות . מונוגראפיה יפה ממין זה מצאתי בספרו של הד"ר זאב רבינוביץ על הדי נאסטיה הקארלינית . בית צדיקים זה חשוב ביותר לא כל כך בהיקף השפעתו , אלא מפני שצמיחתו נעוצה בתקופה הראשונה של התנועה החסידית — תקופת המגיד הגדול , שתלמידו ר' אהרן "הגדול" מקארלין יסד את "כת" החסידים הראשונה בליטא וגרם בזה לפולמוס הראשון של הגאון ר' אליהו מווילנה . בפרק חשוב זה גילה המחבר מקורות חדשים או צירופים חדשים של חומר ישן והציג לפ...
אל הספר