חכמת ישראל כחכמת הגאולה מאז זינקה גאוניות ישראל מתוך מסגרתה לא מסגרת שסימנה האומה לחייה על אדמת נכר בגולה , ומאז המריאה לחופשי אל שיאי הרוח של המדע האירופי , לשלוט במכמניו ולכבוש עם כל כובשיו בכל חזיתותיו , ייחדה לה רשות מצומצמת לנפשה < רשות לא גדורה ולא מטופחה , אולם רבת הידורים ועתירת חידות וצפונות — הלא היא הרשות לחקור בכלי המחקר המדעי הזה את מהות נושאה עצמו , את רוחו וגורלו , אורחו ורבעו , יחסיו אל אחרים ויחסי אחרים אליו , יצירתו לעצמו ומורשתו לזולתו , דתו וספרותו וכלכלתו וכל פגעי טלטו ליו ויסוריו מאז היותו ועד עתה . ולרשות הזאת קראה : חכמת ישראל . לא מיטב החכמה , שהתברך בה ישראל במשך כל מאה ועשרים וחמש השנים המבורכות מאז החלה 'רשמית' פעולתה של חכמת ישראל , שוקע ברשות המיוחדת הזאת . ולא רק בחירי המחוננים אשר בקרב גדולי בני ישראל הקדישו לד . את עיקר מעינם . עיקר הכישרון ותמצית סגולת המחקר של הגדולים באמת אשר בהם הצטיין ישראל בדורות היצירה האלה היו קודש לשולחן הגדול של החקר הכללי שהיה שופע תפקידים וכיבושים ויעודים ופרסום מזן אל זן , או ליצירה הצנועה והמגוונת בתוך האוהל פנימה , שבו ע...
אל הספר