חוקרי ההיסטוריה העברית שקמו במאה הי"ט ובמאה העשרים עולמם הרוחני וגורל חייהם גלוי לפנינו , ובידענו את תחומי פעולתם בדורם , נטיותיהם ודרכי מחשבותיהם , ניתנת לנו האפשרות לעמוד גם על מקורות התעניינותם בשאלות העבר ועל הקשר שבין יחסם למאורעות תקופתם ובין תפיסתם את שאלות עולם . מה שאין כן דורשי הרשומות המרובים והבודדים , שעלו כפעם בפעם על שמי ימי הביניים הארוכים שלנו , מיוסף פלביוס ועד מרקוס יוסט . אלה — חושך ישוםם . תקופות ארוכות ומהן פוריות עוברות ללא כל מחקר היסטוריו גראפי וכאילו ללא דרישה חדשה למאורעות עבר ולסדרי מסורת . וכל מסדר יוחסין וקובע השלשלת — כאילו הופעה שבנס הוא , ללא הכנה וללא המשך , ללא אבות וללא תלמידים . מה ראו אלה על ככה לעזוב את מקצועות התורה הנהוגים והמקובלים בדורם ולנוע אחרי פינות מחקר עזובות , ומה דחף אותם לעשות מחדש את חשבון עמם מראשית היותו ועד יומם ? מה היה יחסם הנפשי של הבודדים האלה לנפתולי הגורל של עמם בדורם הם , ומה הוא יחס הגומלין שבינו לבין כל מחקרם ההיסטורי — כל זה עוד טעון חקר . ולא עוד אלא אפילו בין ה'מאושרים' שביניהם , שזכו לכך שספריהם יצאו לאור חליפות , י...
אל הספר