הפנים מדברות . עצם ההתגלות של הפנים היא כבר דיבור . עמנואל לוינס , כוליות ואינסופיוו / 20 עד אנה תסתיר את פניך ממני תהלים יג , ב כשאביבה אורי נפטרה היו לרבים אוספים של רישומיה , ובהם בעל החנות למוצרי קוסמטיקה שסמוכה לכיכר מלכי ישראל , כיום כיכר רבץ , שעמו ניהלה יחסי קח ותן - רישומים שלה תמורת המרקחות שלו . בסל מוצרי היסוד שאורי צרכה היו ניירות , צבעים , פסלים , תכשיטים , ספרים וחומרי איפור . כל אלה ביחד היו אמצעי היצירה שלה , אמנות הרישום ואמנות עיצוב הפנים . איש המשחות היה ספק החומרים ליצירה ולבנייה של דמות , של דימוי פומבי ופרטי של אורי כאמנית . עיצוב דמותה , ריפוד גופה בצמר גפן , כיור פניה בחומר הלבן - כל אלה היו חלק מן העשייה האסתטית שלה . הקורפוס האמנותי היה שלוב בעיצוב גופה . כיור הפנים הוא נקודת המוצא של הפרק שלפנינו . עיצוב פניה של אורי היה כל כך אינטנסיבי עד כי נדמה שאורי עטתה על עצמה מסיכה , יצקה את פניה , הפיקה מעצמה , מפניה , יצירת אמנות . בספר ישעיהו נכתב "כי קןצר המצע מהשתךע והמסכה צרה בהתכנס" ( ישעיה כח , כ ;( ואכן , המסיבה שעטתה אורי על פניה צרה מלהכיל ולכנס את טווח המש...
אל הספר