נשים כעדות מלחמה (1918-1914): סיפורי אחיות בהיבט אינטרטקסטואלי רות עמוסי

עד כמה תלויה עדות בהקשרים אינטרטקסטואליים ועד כמה העדות אודות אירועים אשר נצפו במציאות מתווכת על ידי טקסטים קורמים ? על מנת לבחון את האופן שבו השיח החברתי והספרותי מעצב את שיח העדות , אנתח את עדויותיהן של אחיות מתקופת מלחמת העולם הראשונה . אבקש להראות כיצד , במקרה ייחודי זה , ההישענות על טקסטים קודמים , כתובים ומדוברים , היא שאפשרה לנשים למסור " עדות מלחמה , " סוגה שהייתה חסומה בפניהן עד אותו זמן . נפתח בכללים הבלתי-כתובים של העדות : דוברת בגוף ראשון יחיד מדווחת על חוויה אישית , לא על מנת לשחזר את מהלך ההתפתחות של אישיותה הפרטית ( כמו בקאנון האוטוביוגרפי , ( אלא במטרה למסור דין וחשבון על דברים שראתה או שמעה בנסיבות חריגות שיש בהן עניין בזירה הציבורית . העדות הינה דיווח אישי המתחייב לאמיתות הדברים , ולפיכך מתחייבת נוכחותה של הדוברת כמשתתפת באירוע המדובר . יתרה מזאת , באומרה כי "כך היו הדברים , " נוטלת הדוברת על עצמה את האחריות להשלכות החברתיות של הצהרתה , אחריות המשקפת את הדימוי העצמי שלה בהקשר שבו התרחש האירוע . ( 1998 , Dulong ) בהקשר ההיסטורי של מלחמת העולם הראשונה , האפשרות שאישה תש...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד