באופן מציאותי , אם כן , האם נוכל אי פטם להחזיר למעגל העבודה את המובטלים באבטלה המיבנית ? - עובדי הטקסטיל , עובדי תעשיית המכוניות - שלא להזכיר קודם כל את המליונים שמעולם לא היה להם מקום עבודה . אני חוזר ואומר , עלינו להכיר בעובדה שהרבה מאותם עובדים מפוטרים לא ייקלטו בעבודותיהם הקודמות - או בעבודות כלשהן במיגזר הגל השני שבמשק - ושרוב העובדים האלה אינם מצוידים דיים למישרות החדשות הנפתחות במיגזר הגל השלישי . פירוש הדבר הוא אחד משניים : פרישה או הכשרה מחדש . אבטלה היא למעשה פרישה כפויה . אבל שום חברה מודרנית אינה יכולה להרשות לעצמה מספר רב של עובדים מפוטרים שייזרקו וייאלצו להתקיים ממשאביהם הדלים . אבטלה המונית בלי סבסוד או סיוע בצורה כלשהי תיצור אי יציבות מסוכנת , וכל אחד יודע זאת . לכן השאלה האמיתית היא כיצד לפצות על פרישה של הרבה עובדים מכוח העבודה . אפשר לאלץ את החברות לסייע לעובדיהן העודפים באמצעות הקטנת הרווחים . אבל התעשיות שאצלן נעשים רוב הפיטורים הן דווקא אלה שרווחיהן הם הנמוכים ביותר , ולמעשה כמה מהן כבר ממש פושטות רגל . לכן אם נחייב אותם לסייע דרך קבע לכוח העבודה העודף שלהן , הן פ...
אל הספר