אמן המופע אינו מציב לעצמו מגבלה על מנת לפתח את עצמו פיזית או נפשית . למופע , יש לומר , אין תכלית טיפולית ; הוא גם אינו ספורט אתגרי ; לא אכבוש את ההר ( רק ) כדי לאתגר את עצמי . אכבוש את ההר כדי להאיר את הפעולה , כדי לייצר את המשך שלה , את הנראות שלה , כדי להיות בתוך הפעולה . כל מגבלה היא גבול מודע , מקום של חיכוך ושל עימות . הגבול עשוי להיות גופני או נפשי , אישי או חברתי , לאומי או פוליטי . גם אם יש בפעולה משום יצירת מצב לחץ והסתכנות מוגבלת , זהו חלק מודע של הפעולה האמנותית . אינך יכול לשלוט בנסיבות , אבל אתה יכול להיות ערוך לכך שלא יצאו מכלל שליטה . יחד עם זאת , אף פעם לא תדע מראש מי הקהל שלך ; די בנוכחותו של צופה מופרע אחד שינצל הזדמנות לטרוף את הקלפים . ולא , אי אפשר לחפש את מצבי הקצה בלי להסתכן . בשנת 2004 הוזמנתי לצפות במשחק טניס שהתקיים משני צידיה של גדר ההפרדה , החוצה את הכפר אבו דיס במבואות מזרח ירושלים . הניסיון להתמסר מעבר לחומת הבטון הגבוהה ובלא שניתנת לשחקנים האפשרות לראות איש את רעהו היה נואל . העבודה שינתה כיוון כשטנדר של משמר הגבול הוחש למקום . קצין יצא ממנו , הודיע כי ה...
אל הספר