אוג'ניו ברבה ( Barba ) ממקד את הפרפורמנס בהתנהגות סוציו תרבותית ופיזיולוגית , במבעי פנים ובשפת גוף הניכרים בריקוד , בטקס ובפולחן . אנחנו יצורים חברתיים ועל כך אנו מתנהלים בהתאם לקודים שבטיים . אבל באופו מפתיע טוען ברבה שהתנהלות זו , המכונה בפיו , "Transcultural Physiology" משוחררת ממסורת ומאורחותיה של תרבות מקומית . כלומר , המאפיין הפיזיולוגי הוא כלל אנושי . האנלוגיה בין שפת הגוף לשפת המופע היא ברורה . הזהות בין מבעי הרגש ושפת הגוף של בני לאומים ותרבויות שונים מחייבת לשאול : האם שפת המופע היא שפה אוניברסלית ? ההתנהלות הטקסית אופיינית לכל חברה , אך גם לכל פרט בתוכה . ויקטור טרנר ( Turner ) טבע את המונח "דרמה חברתית , " בהתייחסו להתנהלות המקבעת מערך של יחסים וסדרים חברתיים , בייחוד בעתות משבר ובמצבים סיפיים . 29 גם התנהלותו האישית והפרטית ביותר של אדם בזמנים כאלה היא חלק מאותה דרמה חברתית ; במצבי "מיני משבר" מסוג זה אנו בוחרים להתנתק מן התא החברתי ומאורחותיו . הפעולה האישית היא , במובן מסוים , פעולה א חברתית , והיא אינה מאופיינת בהתנהלות עדרית . עם זאת , התנהלות מופנמת או אקסצנטרית , בלת...
אל הספר