הגוף נערך לקראת מופע . אתה ממשמע וממשטר את עצמך בכל הנוגע לאחזקת הגוף , לתזונה ולאיזון נפשי . התכנית היא להתארגן לשלושה ימים של "מחנה אימונים . " להיות בתוך הלך רוח של התכוונות , במתח פנימי של ריכוז והתפנות . ואז כשמגיע הזמן להתחיל במופע , משום מה אתה לא מוכן . על אף חודשים של הכנות , כשהמופע מתחיל אתה מתקשה להוות את הרגע , לזרום איתו , כאילו הגיע במפתיע . אתה ערני , משנן את הפעולות , מנסה ליישם את הפעולה ולעצב את הנוכחות שלך . ניסוי וטעייה . אתה משנה מקצב , יציבה , מבט ... מגדיל / מקטין את המרחק מהצופים , אומד את המידתיות של הפעולה . לאט לאט הפעולה "מתנקה" מסגנון יתר , מסירה מעליה את הגיבנת הרעיונית שאתה אמור לייצג ולהביע ; הפעולה מתבהרת והולכת . זה לא עניין של מורכבות רעיונית או איכות ביצוע ירודה , אלא של דיוק פנימי . תחושת הדיוק חיונית . היא מושגת באופן שבו מתמזגים הפעולה , הגוף והדימוי שהיווה השראה למופע . אתה לא מבצע את הפעולה ; אתה פועל אותה . אתה פעולה . רק אז מתחוורת מהות הפעולה . רק אז תוכל להבין מה אתה עושה ולמה אתה עושה זאת .
אל הספר