המשימה שקיבל סילבר לא היתה רק לשנות את מבנה מועצת החירום ולעשותה למטה הפעולה של הציונות האמריקנית , אלא יותר מכך . הוא ביקש לגבש את התנועה הציונית ולעשותה לכוח ציבורי מדיני אשר יחתור להפעיל את כלל הציבור היהודי בארצות-הברית , ציבור שלא הכיר עד אז בכוחו המדיני ואף חשש מלהפעילו בחברה האמריקנית . לביצוע תוכניתו היה צורך במהפך שלם בתנועה שהיתה עד אז קונפדרציה רופפת של ארגונים פילנטרופיים וחברתיים בעיקרם וכן חסרת כיוון מדיני ברור , היה עליו לפעול הרחק מאוד מתחום משרדי המפלגות הציוניות בניו-יורק ואף להתפרס הרחק מגבולות ציבור החברים המצומצם שהיו פעילים בתנועה הציונית עד אז . על כן לא היה כל דבר מפתיע בכך שפעולתו הראשונה והחשובה של סילבר עם כניסתו לתפקידו היתה בניית "בסיס ציבורי רחב ובטוח" שעליו רצה לבסס את פעולתה של מועצת החירום .
אל הספר