חששותיו של וייסגאל נתאמתו במידה מרובה בעת הדיון על הרכב הוועידה . את דרישתו שהרכב הוועידה יושתת על-פי ייצוגן של המפלגות הציוניות ב"ועד-החירום" דחו המפלגות הקטנות - "פועלי ציון" ו"המזרחי" - שכן היו מקבלות ייצוג קטן הרבה יותר מהצ"א ומ"הדסה . " הוויכוח הפנימי יצר משבר זוטא בוועד-החירום , ובשיאו הזכיר ד' בן-גוריון , אשר נכח בדיון , כי אין ארבע א - ^ ישראל נפרדות , אחת לכל מפלגה ציונית , אלא "קיימת *? RW-YM < . אחת ולה נתונה אחריותנו כציונים . יותר מלכל אינטרס מפלגתי . " לאחר דיונים ממושכים נתקבלה הצעת פשרה של סטיפן וייז , ועיקרה מתן ייצוג שווה לכל ארבע המפלגות בוועידה , כדי "לקדם את רוח האחדות במחנה הציוני האמריקני . " להצעה זו צורף תיקון של רוברט סאלד , שקבע כי לא ייערכו במליאת הוועידה הצבעות בנושאים מרכזיים לציונות , אלא אם כן תתקבל מראש הסכמה פה אחד בנושא . על בסיס החלטה זו הוסכם כי הוועידה תהיה "A consultative deliberative gathering " והחלטותיה תהיינה טעונות אישור על-ידי הגופים העליונים של המפלגות . נושאים קונקרטיים אשר יצריכו יישום לא יידונו בישיבות המליאה של הוועידה , אלא בוועדות משנ...
אל הספר